כשאנשים לא מסוגלים לנשום נותנים להם חמצן.
אבל זה לא מה שמבריא להם את הריאות.
זה ההבדל המשמעותי בין
תהליך ארגוני או סדנה נקודתיים
לבין
עיצוב מערכת ארגונית.
בזמן שתהליך פותר סוגיה נקודתית (כמו הצורך לנשום היטב),
מערכת היא סט מוסכם של תהליכים, תנאים ותשתיות (כמו ריאות מתפקדות היטב)
שאיתם ניתן לפתור את כל הסוגיות הדומות בעתיד.
נדרשת הסתכלות ארוכת טווח,
שחושבת על החשוב ולא רק דוחפת את הדחוף,
כדי לבחור בזה.
לרוב אני צריך להסביר לארגונים מדוע התועלת הכי גדולה
לא תגיע רק כשנפתור את המחלוקת הספציפית לה הם קראו לי,
אלא נבנה את המערכת המוסכמת של איך עושים זאת הלאה.
ההבדל הכי משמעותי לא יגיע אחרי סדנה של איך לתת ולקבל פידבק,
אלא אחרי שנבנה את המערכת המוסכמת של איך פידבק זורם בארגון.
הביזור בארגון לא יגיע כאשר נבין איך לבזר אחריות בתוך הצוות,
אלא כשנבין מהי המערכת הארגונית הנבונה לביזור אחריות. פ
הכח של מערכת
בתנועה אחת בארץ שבה עזרתי ליצור מערכת לטיפול בקונפליקטים
עלה מיד לאחר מכן קונפליקט בין המייסדים שאיים לקרוע את הארגון.
במקום להיקרע, עקבנו אחר תהליך מוסכם,
והסוגיה נפתרה מיד.
בתנועה בחו"ל שבה עזרתי ליצור מערכת פידבק,
היה לפתע מקום מוסכם לשתף בקשיים השוחקים של העשייה,
ולקבל מיד מענה.
במקום לשבור את הכלים ולפרוש,
אנשים גילו שהסבל שלהם הוא לא רק אישי –
הוא מידע חיוני להתנהלות הצוות והארגון.
הקושי שלהם לא נחווה יותר כבעיה,
אלא כדרך לעורר את השינוי שנחוץ להתרחש במערכת כולה.
אנשים שלמדו אצלי מתודות לקבלת החלטות,
הטמיעו אותם בצורות כאלו ואחרות בארגונים שלהם כדרך מוסכמת,
ומעידים על שינויים דומים.
הנה מה שאומר איתי גיל,
לגבי ההשפעה בקהילה שלו:
"החלטנו לקבל כך החלטות במגוון נושאים, כולל כלכליים.
קבלת החלטות הפכה לדבר מקרב ומעניין הרבה יותר,
והיחסים בינינו הופכים לאמיצים ולנעימים יותר כי יש דרך להתמודד עם הקשיים שעולים בתוכם."
הנה מה שאומר רועי גולן,
לגבי ההשפעה בקואופרטיב התוכנה "סופי":
"הדבר הכי חזק שקיבלנו מחן זה את היכולת להפגיש צרכים מגוונים ומנוגדים
בצורה שמובילה להחלטה שמייצגת את כולם.
הדבר הפשוט הזה הוא בעל משמעות ענקית:
החלטות נהיות מהירות וחכמות יותר, וכך גם התוצאות משתפרות.
במקום דיונים שמובילים לאמוציות קשות,
האווירה בארגון מתרככת ומתקדמים במהירות לכיוון של תנועה חיובית משותפת."
בניית המערכת
בשנת הלימודים של "רקמה" לפיתוח ארגוני וקהילתי,
לימדתי עם שרון כרמל כיצד לבנות מערכות שכאלו בצורה השתתפותית בארגון,
בצורה שמתאימה לתרבות הארגונית הייחודית של כל מקום.
לדוגמה, בתהליך בניית מערכת להיענות לקונפליקטים בארגון,
אנחנו עוקבים אחרי 3 השאלות:
1. חשבו על פעם שעלה קונפליקט והגבנו לו בצורה שעבדה טוב.
כיצד הגבנו?
2. חשבו על פעם שעלה קונפליקט והגבנו לו בצורה שלא עבדה טוב.
כיצד הגבנו?
3. איך אנחנו חולמים שזה יכול להיות? אם היינו מגיבים לקונפליקטים בצורה שנהיה ממש גאים בה?
התהליך הזה מכוון אותנו ללמוד מניסיון ספציפי,
ולא מרעיונות שיש לנו או שלמדנו.
והמפתח הוא – לא לעצור בתובנות, אלא להפוך אותם להסכם, עם תשתיות מוכנות מראש.
מתעניינים איך זה מרגיש להישען על מערכת ארגונית מוסכמת בארגון או בקהילה שלכם?
אני מציע תהליך בניית מערכת ממוקד של חודשיים.
אני מציע את הנחת שנובע מלדעת:
יש לנו דרך טובה לקבל החלטות
יש לנו דרך טובה לפתור מחלוקות
יש לנו דרך טובה ללמוד ולהשתפר מקשיים
יש לנו דרך טובה להתנהל עם משברים
ואם אתם יועצים שמתעניינים לשלב את זה בעבודה ארוכת הטווח שלכם עם ארגון או קהילה,
זה יכול לעבוד היטב.
אם מסקרן, מלאו את הטופס הקצרצר הבא ואצור אתכם קשר
בהערכה רבה,
חן צבי
כתיבת תגובה