לפני שלושה שבועות לימדתי סדנת בניית הסכמות לכ-30 מגשרים ממועצה אזורית מנשה.
בתור אנשי מקצוע שפוגשים מחלוקות קבוצתיות כל הזמן, הם השתתפו בסקרנות רבה, והיה תענוג!
רוב הסדנה למדנו איך לצאת מ"או-או" בקבוצה שיש בה עמדות מנוגדות לחלוטין.
אבל יש כלי קטן שעברתי עליו בדקות הראשונות, שעוזר לנו לצאת ממנטליות של "או-או" עוד מההתחלה.
ועד כמה שהוא פשוט, ככה ראיתי כמה הוא משמעותי להם.
מסגור השאלה
בקיבוץ כלשהו התרחשו גניבות ציוד.
בקבוצת הוואטסאפ כמה אנשים אומרים שחייבים מצלמות אבטחה.
כמה אנשים מתנגדים למצלמות אבטחה מטעמי פרטיות.
ובלי לשים לב אנחנו בויכוח של ימים ושבועות, סביב השאלה:
"האם להתקין מצלמות אבטחה בקיבוץ?"
אבל רגע…
האם זו השאלה?
"מצלמות אבטחה בקיבוץ" היא רק הצעה שעלתה לרגע לאוויר,
בלי איסוף צרכים ושיקולים, בלי חשיבה מעמיקה.
לכן, בסיטואציה שנויה במחלוקת, לא נתחיל שם.
נתחיל מהשאלה המקורית, הפתוחה, כמו:
"איך נשמור על הציוד שלנו מפני גניבות?"
רק אחרי שנתחיל תהליך עם השאלה הפתוחה הזו,
שמכילה את הדעות של כולם,
אנחנו נאסוף צרכים ושיקולים, ואז רעיונות,
ונראה האם מצלמות אבטחה הם בכלל הכיוון המבטיח ביותר.
כשאנחנו מזמינים אנשים לדיון שנוי במחלוקת עם שאלת "או-או",
משתתפים נכנסים לחדר כבר מקוטבים למחנות שונים,
מוכנים להגן על העמדה שעונה יותר על הצרכים שלהם ולתקוף את זו שלא.
בנוסף, שאלת "או-או" מצרה את המבט שלנו.
היא נועלת אותנו לפינג-פונג על שתי אפשרויות,
מונעת מאיתנו לראות אפשרויות נוספות,
ומגבילה את היצירתיות שלנו.
עד כמה שזה פשוט,
צוותים, ארגונים וקהילות נופלים בזה כל הזמן.
בואו נבדוק את זה:
הנה תרגיל קטן שאני מציב למשתתפי הסדנה:
דמיינו שאתם בארגון שמקבל מארגון מתחרה הצעה עסקית לשיתוף פעולה.
עכשיו אתם מכנסים פגישה כדי להחליט ….
מה?
מה השאלה כאן?
השאלה שישתמשו בה אוטומטית היא:
"האם לקבל את ההצעה העסקית?"
אבל זוהי שאלת או-או, שחוסמת אפשרויות
ועלולה לייצר פילוג עוד לפני שהתחלנו לדבר.
אז מהי השאלה החלופית?
בכל סדנה עולות מהמשתתפים האופציות הבאות:
"מהם היתרונות והחסרונות בלקבל את ההצעה?"
(שזו לא ההחלטה שעלינו לקבל, אלא שאלה שמכתיבה לנו שלב בתהליך. מה השאלה שעליה אנחנו רוצים לענות??)
"איך כדאי לנו לשתף פעולה עם הארגון השני?"
(מה שמניח שאנחנו רוצים לשתף פעולה. האנשים שלדעתם אין לקבל את ההצעה בשום מצב ייכנסו לחדר כבר במגננה.)
"מה יקדם את הארגון שלנו הכי הרבה?"
(שהיא אולי שאלה חשובה, אבל איפה ההתייחסות להצעה שעל שולחננו?)
וכו'…
לרוב אני צריך לתת למשתתפים את התשובה שלי,
שעד כמה שהיא פשוטה, לרוב לא חושבים עליה:
"איך נרצה להגיב להצעה?"
ככה פשוט.
זו שאלה ממוקדת ועדיין פתוחה שמכילה בתוכה את כל האפשרויות.
האם נרצה להגיב ב"כן"?
האם נרצה להגיב ב"לא"?
אולי נרצה להגיב ב"לא, אבל הנה הצעה נגדית"?
ואולי נרצה לא להגיב בכלל ולשחק אותה קשים להשגה?
לסיכום,
המטרה של שאלה בתהליך קבלת החלטות היא לכוון אותנו למה שאנחנו רוצים להחליט לגביו,
בצורה פרקטית, שפותחת אפשרויות ומאפשרת לכולם להרגיש חלק מהתהליך.
תרגלו בעצמכם:
תוכלו להמשיך להתנסות עם הדוגמאות הבאות:
"האם לסגור את העסק המשפחתי?"
"האם זה מוסרי להפעיל לחץ להתחסן בארגון שלנו?"
"אנחנו קהילה שיש לה ארגון או ארגון שיש לו קהילה?"
בהערכה רבה,
חן צבי
