דמיינו יום רגיל בארגון שלכם.
שלפתע, מי ישמע – צצה בעיה.
אבל לא סתם בעיה, אלא בעיה ארגונית.
כזו שמתסכלת אתכם וחוזרת שוב ושוב,
פשוט כי משהו שם… לא יושב טוב.
אולי חסר נוהל עבודה,
אולי הנוהל הקיים פשוט לא מתאים.
בעיות למשל:
- התיאום הכאוטי: פרויקטים משותפים בין מחלקות ואין תיאום ברור. אולי עובדים עושים עבודה כפולה, אולי לא ברור מי עושה מה, אולי צוותים מתנהגים בצורה טריטוריאלית.
- ישיבות "פול גז בניוטרל": פגישות צוות שמתארכות ונגמרות בלי החלטות ברורות, וכולם יוצאים עם תחושת בזבוז זמן.
- הפיל שבחדר: צריך לתת משוב לעמית או מנהל, אבל אין לכם מושג איך לעשות את זה בלי לפגוע או "לשרוף" את היחסים.
עכשיו, דמיינו תרחיש שבו אתם פועלים – והבעיה נפתרת.
זהו תרגיל מעולה שאפשר לתת לצוותים כדי לגבש נוהל חדש:
כתבו סיפור.
בסיפור, דמות בארגון נתקלת בבעיה הזו,
והסיפור מתאר צעד אחר צעד איך היא נפתרת.
שאלו את עצמכם:
מה הדמות עשתה?
למי היא פנתה?
מה האנשים סביבה עשו?
ואילו תשתיות או מוסכמות בארגון אפשרו לזה לקרות?
אבל, כדי להפוך את הדמיון לפרקטי, יש לסיפור שלכם שלוש מגבלות –
הבעיה צריכה להיפתר:
- בלי מזל מיוחד
- בלי גיבורים או הצלה מבחוץ
- בלי שאף אחד או אחת היו צריכים להיות קדושים מעונים
זהו.
כשצוות, קבוצה או ארגון שלם נדרשים לדמיין ולכתוב סיפורים כאלה,
הם ממציאים פתרונות יצירתיים במיוחד, שמפתיעים גם אותי,
אבל כאלה שמרגישים אפשריים.
אחרי הכתיבה,
שיכולה להיעשות ביחידים, בזוגות או בשלשות,
מזהים בקבוצות את האלמנטים המשותפים לכל הסיפורים,
ואת הרעיונות המפתיעים והמחדשים.
בסוף, צוות מתנדב מעבד את כל אלו לנוהל ארגוני חדש:
כזה שצומח מתוך התרבות, החלומות והיומיום של האנשים עצמם.
