בחודשים האחרונים אני מלווה את עיריית אילת בתהליך מרגש ביותר,
שאשתמש בו כדי להסביר עיקרון הכרחי בתכנון תהליכים השתתפותיים!
בזמן שאנחנו סובלים מחום כל קיץ, באילת ההתמודדות גרועה פי כמה.
קשה לצאת לרחוב, חפצים בגינה נהרסים בשמש וזה בלי לדבר על סופות ושטפונות.
כל אלו חלק משינויי אקלים שהולכים ומחמירים עם השנים.
עולה השאלה: כיצד אילת רוצה להיערך לשינויי האקלים האלה?
מבחינת הצללה, צמחייה, המרחב הציבורי, הקהילתי והעסקי.
מן הסתם, השאלה הזו משפיעה על כלל התושבים באילת,
שהיינו רוצים שיוכלו להשפיע על ההחלטות.
ובשביל זה אנחנו הולכים להכניס את כל אילת לחדר אחד.
אז נכון, זה לא כל כך פרקטי.
לכן אנחנו עושים משהו מתוחכם:
מגרילים מדגם מייצג של כלל העיר.
מה הכוונה?
עוד 3 שבועות אנחנו נכניס לאולם כ60-70 תושבים שהוגרלו,
כאשר חצי מהם נשים וחצי מהם גברים.
יהיה להם פילוג גילאים שדומה לפילוג הגילאים באילת.
יהיה להם חלוקה בין השכונות שדומה לחלוקה בכל אילת.
והם יהיו עם מדדים סוציואקנומיים שתואמים את אלו שבעיר.
זה יהיה "מיקרוקוסמוס" של אילת,
או כאמור: אילת בחדר אחד.
התושבים האלה יהיו חלק מ"אספת אזרחים"
ובתהליך מעמיק שמתרחש על פני 6 ימים,
חברי האספה ילמדו ממומחים, ידונו בנושא לעומק, יעלו רעיונות
ולבסוף יגישו לראש העיר דו"ח המלצות שיאושר בהסכמה רחבה באספה.
אספת אזרחים זו שיטה ידועה שצוברת תאוצה מטורפת בעולם.
הן התרחשו כבר בכל יבשת, ברמה העירונית והמדינית,
ומספר אספות כלל אירופאיות נערכו על ידי האיחוד האירופי.
ה OECD הרכיב מאגר של מעל 700 דוגמאות מרחבי העולם של אספות אזרחים.
סקרים בארה"ב, צרפת, גרמניה ובריטניה מראים שבכל אחת מהמדינות כ 75% תומכים בכינון אספות אזרחים.
וזה חוצה מחנות.
בבריטניה, לדוגמה, מעל שני שליש מהליברלים ושני שליש מהשמרנים תומכים בכלי זה.
הנה אני מסביר על אספות אזרחים בועדת ההיגוי בעיר אילת, בנוכחות מנהלי אגפים, ראש העירייה, הסגנית, הדוברת ועוד.
האספה באילת היא חלק ממהלך רחב יותר שנקרא "המעבדה לאספות אזרחים ברשויות המקומיות",
שמובילים דמוקרטיה 3.0 כחלק ממרכז השל לקיימות.
בשנה האחרונה הצוות המופלא של המעבדה הכשיר נציגים מ-17 רשויות מקומיות,
כאשר 6 רשויות עברו לשלב הבא ומקבלות ליווי אישי להרצת אספת אזרחים.
אני הצטרפתי כמנטור לאילת ולכפר סבא וגם אנחה שם את האספות, בזמן שמנטורים אחרים מלווים רשויות נוספות.
אז איך זה קשור אליכם?
הסיבה הראשונה היא – שזה בין הכלים שהכי נותנים תקווה לדמוקרטיה וללכידות חברתית בארץ ובעולם, לפחות לטעמי.
ואנחנו עובדים שזה עוד יגיע גם לרשות המקומית שלכם ולרמה הארצית!
הסיבה השנייה – היא העיקרון:
בין אם אתם מנסים לייצר שינוי ארגוני, או לפתור בעיה מורכבת שדורשת שיתוף פעולה של הרבה גורמים,
כדאי להכניס את כל המגוון של המערכת לחדר אחד.
כמו שאמרנו, אפשר לעשות את זה במדינות וברשויות מקומיות.
ואפשר אפילו לעשות את זה בעסקים.
לדוגמה, ענקית הטכנולוגיה סוויסקום, ששווה 100 מיליארד שקל,
הגרילה מתוך עובדי החברה משתתפים לאספת אזרחים קטנה.
הם התכנסו לדון בעתיד החברה והציגו את מסקנותיהם בפני כלל ההנהלה.
אבל לא חייבים לעשות הגרלה אקראית כדי ליצור מיקרוקוסמוס של המערכת כולה.
בכל תהליך אפשר להזמין את כל סוגי בעלי העניין להשתתף.
נוכל לשאול: האם כולם בחדר?
הנה ראשי תיבות שימושיים, שאני משתמש בהם בכל תהליך כדי לבדוק את זה (לקוח מתוך המתודה future search):
Everyone "ARE IN" the room / process
A – Authority
סמכות. האם עירבנו את כל בעלי הסמכות שעלולים להגיד "לא" ולעצור הכל?
R – Resources
משאבים. האם עירבנו את כל מי שמספקים משאבים נחוצים לתהליך?
E – Expertise
מומחיות. האם המומחים הרלוונטיים מעורבים?
I – Information
מידע. האם כל מי שמחזיקים במידע רלוונטי מעורבים?
מאחר ולרוב הקטגוריה הזו מוכלת בקטגוריות אחרות אני לעיתים משנה אותה ל Implementation "מימוש".
האם עירבנו גם את אלו שיצטרכו לממש את ההחלטות בפועל?
N – Needs
צרכים. האם כל מי שמושפעים מההחלטה מעורבים?
השילוב הזה בין בעלי עניין הוא קריטי כאשר בעיה היא מורכבת.
לדוגמה, אין משרד ממשלתי שיכול לפתור את בעיית הפשיעה לבדו. למי תתנו את זה?
למשרד המשפטים? בטחון הפנים? ומה לגבי הרווחה? התעסוקה? החינוך? הבריאות?
האם יש סיכוי הצלחה לתוכנית שלא מערבת את כל אלו?
בסיטואציות מורכבות, דווקא לחבר בין כל החלקים עוזר לפשט דברים.
זה מייצר תיאום ככה שכולם באותו דף.
זה מייצר תבונה קולקטיבית שרואה את התמונה הגדולה.
זה מייצר משאבים ושיתוף פעולה בין חלקים מנותקים, שלפתע מאפשר לנו להזיז הרים.
בין אם אתם רוצים לשנות את האסטרטגיה הארגונית שלכם,
או ליזום פרויקט חדש,
תבדקו – מי הם בעלי העניין? איך נערב אותם בתהליך? ומי עוד חסר?
ההשקעה הזו בהתחלה תחסוך לכם המון במהלך הדרך.
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק של אספות אזרחים בישראל, ולעקוב אחר דמוקרטיה 3.0 באינסטגרם!